רשם לענייני ירושה, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני: מי מוסמך ומתי

ברוב התיקים הרשם לענייני ירושה — יחידה של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים — הוא שנותן צו ירושה וצו קיום צוואה. בית המשפט לענייני משפחה נכנס לתמונה כשיש התנגדות, כשהמדינה צד, כשהרשם מחליט להעביר אליו את התיק, או כשמערערים על החלטת הרשם. בית דין דתי — רבני, שרעי, דרוזי או של עדה נוצרית — מוסמך לתת צו ירושה או צו קיום רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו בכתב (סעיף 155 לחוק הירושה). בגירושין התמונה אחרת: נישואין וגירושין של יהודים הם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים, ואילו ענייני הרכוש והילדים יכולים להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה.

מפת הסמכויות בענייני ירושה

לפי סעיף 151, "בית המשפט המוסמך" לפי חוק הירושה הוא בית המשפט לענייני משפחה.

הרשם לענייני ירושה: מי הוא

לפי סעיף 65א, האפוטרופוס הכללי הוא הממונה הארצי לענייני ירושה. סגניו שכשירים להיות שופטי שלום הם רשמים לענייני ירושה, ושר המשפטים רשאי למנות רשמים נוספים. במילוי תפקידו אין על הרשם מרות זולת מרות הדין (סעיף 73ב), ויש לו סמכויות חקירה של ועדת חקירה (סעיף 73ג). הממונה הארצי מנהל מרשם ארצי של צווים, בקשות וצוואות שהופקדו (סעיף 73ד).

הרשם מטפל בתיק שאין בו מחלוקת. הוא לא מכריע בטענות כמו השפעה בלתי הוגנת או זיוף. כשעולות טענות כאלה בהתנגדות, התיק עובר לבית המשפט.

עלות 2026: 597 ₪ לבקשה ברשם, או 85% ממנה בהגשה מקוונת.

מתי התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה

לפי סעיף 67א(א), בקשה שהוגשה לרשם תועבר לבית המשפט בכל אחד מהמקרים:

1. הוגשה התנגדות.
2. המדינה או מוסד ממוסדותיה צד לבקשה.
3. היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך או להצטרף אליו.
4. האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו.
5. הרשם ראה לנכון להעביר.

הבקשה נדונה אז כתובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה. האגרה ששולמה לרשם נחשבת כאגרה ששולמה לבית המשפט. המתנגד משלם 1,151 ₪ (מ-1.7.2026). כשבית המשפט נותן את הצו, העתק שלו מועבר לרשם לרישום במרשם (סעיף 67א(ג)).

בית דין דתי בענייני ירושה — רק בהסכמה

סעיף 155 מאפשר לבית הדין הדתי שהיה מוסמך בענייני המעמד האישי של המוריש לתת צו ירושה וצו קיום, ולקבוע מזונות מן העיזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם. כמה נקודות חשובות:

• בית הדין רשאי לפסוק לפי הדין הדתי הנוהג בו (סעיף 155(ג)). התוצאה יכולה להיות שונה מהחלוקה לפי חוק הירושה. למשל, בדין העברי חלוקת הירושה בין בנים ובנות ובן הזוג שונה מחוק הירושה.
• הגנה על קטינים: אם אחד הצדדים קטין או פסול דין, חלקו בירושה ובמזונות לא יהיה פחות ממה שהיה מקבל לפי חוק הירושה.
• בית הדין רשאי למנות לקטין אפוטרופוס לעניין מתן ההסכמה (סעיף 155(ב)), ולמנות מנהל עיזבון ולחלק את העיזבון (סעיף 155(ד)).
• צו שניתן בבית הדין מועבר לרשם לרישום (סעיף 155(א1)).

הלכה למעשה: לפני שחותמים על הסכמה לשיפוט בית דין, בררו מה תהיה החלוקה לפי הדין הדתי בעניינכם, והשוו לחלוקה לפי חוק הירושה. הסכמה כזו היא ויתור על המסגרת של החוק האזרחי.

גירושין: בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה

כאן החלוקה שונה לגמרי:

לפני הגשת תובענה בסכסוך משפחתי, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014. היא מוגשת לערכאה שבה רוצים לפתוח, והאגרה עליה בבית המשפט היא 120 ₪. אחרי ההגשה מתקיימות פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע. התהליך המלא מתואר במדריך להליך הגירושין.

דוגמה: מסלול של תיק עיזבון אחד

תרחיש להמחשה: אב נפטר והשאיר צוואה שמורישה הכול לאשתו השנייה. שני ילדיו מנישואיו הראשונים טוענים שהצוואה נעשתה כשלא היה צלול.

1. האישה מגישה לרשם בקשה לצו קיום (כ-507 ₪ במקוון).
2. הילדים מגישים התנגדות בתוך התקופה. התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, והם משלמים 1,151 ₪.
3. בית המשפט שומע ראיות רפואיות ועדים, ומכריע.
4. מי שנפגע מפסק הדין יכול לערער לבית המשפט המחוזי.

אילו כל הצדדים היו מסכימים לדון בבית הדין הרבני, הוא היה רשאי לפסוק לפי הדין הדתי. אבל בלי הסכמה של כולם אין לו סמכות.

מדריכים קשורים: צו ירושה, צו קיום צוואה, התנגדות לצוואה, והמדריך הכללי.

שאלות נפוצות

אפשר להגיש בקשה לצו ירושה ישר לבית המשפט?

המסלול הרגיל הוא דרך הרשם. התיק מגיע לבית המשפט כשמתקיים אחד המקרים בסעיף 67א.

אם כל הילדים מסכימים, בית הדין הרבני יכול לחלק את הירושה?

כן, בהסכמה בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר. אם יש קטין, חלקו לא יפחת ממה שקובע חוק הירושה.

מי דן בערעור על החלטה של הרשם?

בית המשפט לענייני משפחה, בשופט אחד (סעיף 151א). האגרה היא 609 ₪ (מ-1.7.2026).

מוסלמים, נוצרים ודרוזים — מה חל עליהם?

חוק הירושה חל על כל תושבי ישראל. בית הדין השרעי, הדרוזי או של העדה הנוצרית מוסמך בענייני ירושה רק בהסכמה לפי סעיף 155, כמו בית הדין הרבני.

מקורות

• ויקיטקסט — חוק הירושה — סעיפים 65א–67א, 73א–73ד, 78, 151, 151א, 155
• ויקיטקסט — חוק יחסי ממון בין בני זוג — סעיפים 2, 13
• ויקיטקסט — חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה — סעיפים 2–4
• בתי הדין הרבניים — הליכי גירושין והגשת תביעות
• פורטל gov.il — האפוטרופוס הכללי ובתי המשפט