חלוקת ירושה ללא צוואה: איך מחשבים את חלק בן הזוג, הילדים וההורים — עם דוגמאות

כשאין צוואה, העיזבון מתחלק על פי דין לפי סעיפים 10–17 לחוק הירושה. הסדר הוא כזה: בן הזוג נוטל קודם את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. משאר העיזבון הוא מקבל חצי אם יש ילדים או הורים, שני שלישים אם יש רק אחים או סבים, והכול אם אין אף אחד מאלה. החלק הנותר מתחלק בשווה בין הקרובים בדרגה הראשונה שקיימת: ילדים לפני הורים, הורים לפני סבים. לפני כל זה, בן הזוג מקבל את חלקו באיזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, כלומר מחצית מהנכסים המשותפים, ורק מה שנשאר הוא העיזבון.

מי יורש על פי דין

סעיף 10 קובע שני סוגי יורשים:

1. מי שהיה בן הזוג של המוריש ביום מותו.
2. קרובי המוריש: ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם (כלומר אחים, אחיינים), הורי הוריו וצאצאיהם (דודים, בני דודים).

סדר העדיפות (סעיף 12): ילדים קודמים להורים, הורים קודמים להורי הורים. בתוך כל דרגה חולקים בשווה (סעיף 13). מאומץ יורש את המאמץ כאילו היה ילדו (סעיף 16). אם אין יורש בכלל, המדינה יורשת (סעיף 17).

שלב 1: לפני הירושה — איזון המשאבים

זה השלב שרוב האנשים מדלגים עליו. לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון, גם פקיעת נישואין עקב מוות מזכה את בן הזוג שנותר בחיים במחצית השווי של כלל נכסי בני הזוג שנצברו בנישואין. בעזבון זה חוב שקודם לחלוקה (סעיף 104(א)(4) לחוק הירושה). רק אחרי שמוציאים את החלק הזה מגיעים לעיזבון שמתחלק.

דוגמה להמחשה: דירה משותפת רשומה חצי-חצי, אז חציה של האישה ממילא שלה. חסכון של 400,000 ₪ שנצבר בנישואין רשום רק על שם הבעל שנפטר. במצב כזה האישה זכאית ל-200,000 ₪ מכוח האיזון, ורק 200,000 ₪ נכנסים לעיזבון שלו. בפועל יש חשבונות רבים שבהם זה פשוט, כמו חשבון משותף, ויש מצבים מורכבים. ראו איזון משאבים.

שלב 2: המיטלטלין והמכונית

לפי סעיף 11(א), בן הזוג נוטל את המיטלטלין השייכים, לפי המקובל והנסיבות, למשק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. מדובר ברהיטים, מכשירי חשמל, כלי בית ורכב משפחתי. זה בנוסף לחלקו בשאר העיזבון. אוסף אמנות יקר או רכב שהיה של העסק לא נחשבים בדרך כלל מטלטלי משק בית. כשיש מחלוקת, היא נבחנת לפי הנסיבות.

שלב 3: חלקו של בן הזוג בשאר העיזבון

ניכוי: מה שמגיע לבן הזוג מכוח קשר האישות, כמו הכתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון (סעיף 11(ג)). זה לא חל על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון.

חישובים לדוגמה

כל הסכומים להמחשה בלבד, אחרי איזון משאבים ואחרי סילוק חובות.

דוגמה א — בן זוג ושלושה ילדים. שאר עיזבון: 1,800,000 ₪.

• בן הזוג: 1,800,000 × ½ = 900,000 ₪, ובנוסף המטלטלין והרכב.
• כל ילד: 900,000 ÷ 3 = 300,000 ₪.
• בצו הירושה זה יופיע כחלקים: ½ לבן הזוג ו-⅙ לכל ילד.

דוגמה ב — בן זוג, בלי ילדים, אם בחיים. שאר עיזבון: 1,200,000 ₪.

• בן הזוג: ½ = 600,000 ₪.
• האם: 600,000 ₪. ההורים קודמים לאחים, ולכן האחים לא יורשים.

דוגמה ג — בן זוג ושני אחים, נשואים 10 שנים, גרו בדירה שבעיזבון. הדירה: 2,000,000 ₪ (כולה של המוריש). חסכונות: 600,000 ₪.

• הדירה כולה עוברת לבן הזוג.
• מהחסכונות: ⅔ × 600,000 = 400,000 ₪ לבן הזוג, ו-200,000 ₪ לאחים — 100,000 ₪ לכל אח.

דוגמה ד — אין בן זוג; שני ילדים, ואחד מהם נפטר לפני המוריש והשאיר שני ילדים. עיזבון: 1,000,000 ₪.

• הילד החי: 500,000 ₪.
• שני הנכדים באים במקום אביהם (סעיף 14) ומתחלקים בחלקו: 250,000 ₪ לכל אחד.

את החלק של בן הזוג והיתרה לקרובים אפשר לבדוק במחשבון חלוקת הירושה.

מקרים מיוחדים

• ידוע בציבור: לפי סעיף 55, בתנאים מסוימים הוא מקבל את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים, כ"מעין צוואה". ראו ידועים בציבור.
• בן זוג שהתגרש לפני המוות אינו יורש. בן זוג בהליכי גירושין עדיין נשוי ביום המוות, ולכן יורש.
• ילד חורג שלא אומץ אינו יורש על פי דין.
• ילדים מנישואים קודמים יורשים בדיוק כמו ילדים מהנישואים הנוכחיים.
• הסתלקות של יורש לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש מעבירה אליו את החלק. הסתלקות סתם מחלקת את החלק בין שאר היורשים (סעיפים 6, 15).
• פסלות לרשת: מי שגרם במתכוון או באדישות למות המוריש, או שזייף או העלים את צוואתו, פסול לרשת. בתיקון תשפ״ד נוספו לסעיפים 5 ו-14 הסדרים לגבי ילדיו של הפסול ולגבי שיקול דעת בית המשפט.
• דירת מגורים: בני משפחה שגרו עם המוריש בדירתו רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים (סעיף 115), ויש זכות מגורים לזמן מעבר (סעיף 108). ראו זכויות בן הזוג.

מה לא נכנס לחשבון

• כספי ביטוח חיים, קרן פנסיה וקופות גמל שיש להם מוטבים (סעיף 147). ראו מוטבים.
• חובות העיזבון — קבורה ומצבה, הוצאות הצו, חובות המוריש, ומה שמגיע לבן הזוג מכוח יחסי הממון — נפרעים קודם (סעיף 104).
• מזונות מן העיזבון לבן זוג, לילדים או להורים שזקוקים להם נקבעים לפני החלוקה. ראו מזונות מן העיזבון.

מדריכים בקטגוריה: הסכם ממון, ייפוי כוח מתמשך, צ׳קליסט אחרי פטירה. ההליך לקבלת הצו: צו ירושה.

שאלות נפוצות

האם האחים יורשים כשיש בן זוג וגם הורה?

לא. כשיש הורה, בן הזוג מקבל חצי וההורים מקבלים את החצי השני. האחים יורשים רק כשאין ילדים ואין הורים.

הכתובה נוספת לחלק הירושה?

היא מנוכה מחלקו של בן הזוג בעיזבון (סעיף 11(ג)), ולא מתווספת לו. כחוב של העיזבון היא נפרעת לפני החלוקה, עד סכום סביר (סעיף 104(א)(3)).

מה עם דירה שרשומה רק על שם המוריש אבל נקנתה בנישואין?

מבחינת יחסי הממון, ייתכן שמחציתה מגיעה לבן הזוג מכוח האיזון עוד לפני הירושה. זו שאלה של ראיות ונסיבות.

מי יורש כשאין אף קרוב?

לפי סעיף 17, המדינה יורשת. העיזבון משמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, ושר האוצר רשאי להעניק ממנו למי שהיה תלוי במוריש.

מקורות

• ויקיטקסט — חוק הירושה — סעיפים 5, 6, 10–17, 55, 104, 108, 115, 147
• ויקיטקסט — חוק יחסי ממון בין בני זוג — סעיף 5 (איזון גם בפקיעת נישואין עקב מוות)
• פורטל gov.il — האפוטרופוס הכללי: בקשה לצו ירושה
• כל זכות — הסברים כלליים על ירושה על פי דין, לבדיקה מול לשון החוק