צ׳קליסט אחרי פטירה: מסמכים, בקשות ומועדים לעיזבון

רשימת בדיקה מסודרת לבני משפחה: מתעודת הפטירה, דרך חיפוש צוואה ובקשה לצו ירושה או לצו קיום, ועד מוטבים, מסים וחלוקת העיזבון.

0 / 14 הושלמו

בשבועות הראשונים

הבקשה לצו

אחרי הצו

הצ׳קליסט מסדר את מה שבני משפחה צריכים לעשות אחרי פטירה, לפי הסדר שבו הדברים קורים בפועל. הוא מבוסס על פרק חמישי לחוק הירושה (צו ירושה וצו קיום) ועל תקנות הירושה, התשנ״ח–1998.

למה צריך צו בכלל? בנקים, קופות גמל, רשם המקרקעין ורשות המסים לא מעבירים נכסים של מנוח בלי צו ירושה או צו קיום צוואה. צוואה לבדה לא מספיקה: לפי סעיף 39 אין לתבוע זכויות על פי צוואה לפני שניתן עליה צו קיום.

סדר העבודה המומלץ: קודם כל לברר אם יש צוואה — הרשם בודק במרשם הארצי גם בעצמו כשמוגשת בקשה (תקנה 18), אבל עדיף לדעת מראש. אחר כך בוחרים סוג בקשה, ממלאים תצהיר ומשלמים אגרה. אחרי פרסום ההודעה באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות יש תקופה של לפחות שבועיים להתנגדויות. אם אין התנגדות, הרשם נותן את הצו.

מה לא לעשות: לא למשוך כסף מחשבון המנוח בכרטיס או בהרשאה שהייתה לכם בחייו, ולא לחלק תכשיטים או רכב לפני שברור מי היורשים. פעולות כאלה יוצרות סכסוך וגם חשיפה לתביעה.

הצ׳קליסט אינו מכסה עיזבון עם נכסים בחו״ל או עסק פעיל — במקרים כאלה פנו לעורך דין. ההסבר המלא: צ׳קליסט המסמכים אחרי פטירה.

מדריכים קשורים